גינת שחר

יצירת קשר

  • משק 28 מושב חדיד

גינת שחר

שחר מנצור הי”ד, בן הישוב שוהם, נרצח במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר.
בני משפחתו בחרו להנציחו בגן המשחקים הותיק בישוב “גן נורית” בו נהג לשחק שחר בצעירותו.
הגינה עברה תכנון נופי מחודש והתערבות אמנותית שלנו יחד עם האמנית בתיה שיאון.
בגינה המתוקה ניצב מבנה ישן ומוזנח של חברת חשמל אותו בחרה המשפחה לשדרג ולהפוך למוקד משיכה אטרקטיבי לבאי הגן. את ארון המים במקום הפכו לארון משחקי קופסא וספרי קריאה לילדים והגן כולו קיבל שם חדש ” גן שחר” בו מתוכננות להתקיים פעילויות, סדנאות ושעות סיפור.
הבחירה בציור נוף פתוח מלא בכלניות וזריחה המעורר זכרון לדרום, ולאזור רעים מחד, ומעורר לתקוה ובחירה בחיים, מאידך, היא בחירה אמיצה הנובעת מצוואתו הבלתי כתובה של שחר.
בקיר המרכזי, פיסלנו גזע עץ המסמל את שורשיות המשפחה בארץ ובחלקו האחורי, תלינו תמונות של שחר מימי ילדותו הנשקפים מבעד לחלון פתוח.
הוויתו של שחר כאדם שמח שאוהב את החיים ואוהב אנשים מאירה בכל פינה בגינה.
יהי זכרו מבורך.

לפני ואחרי

מצפה המערה

מצפה המערה

על גבעה מבודדת ומוזנחת בישוב שריגים שבעמק האלה יצרנו מצפה המשקיף לנוף הפתוח.
בצמידות למצפה שוכנת מערה טבעית ויפה בסלע וכן מעגל ישיבה סביב מדורה.
בתהליך עם בני המשפחה והחברים, יצרנו שלושה ספסלים יחודיים במצפה. כל ספסל לזכרו של בן אהוב אחר שנרצח בשבעה באוקטובר.
שני לוק הי”ד, נרצחה ונחטפה לעזה וגופתה הושבה לקבורה. לשני, בנינו ספסל ייחודי בשלוב דרקון ששלפנו מתוך אחד ממאות היצירות והאיורים שהותירה אחריה. כל הספסל צבוע בגווני בורדו וזהב ושזורים בו אלמנטים מיצירותיה וסגנונה העשיר והייחודי של שני. יהי זכרה ברוך.
תומר שהם הי”ד, נפל בקרב בבסיסו בעת התקיפה בשבעה באוקטובר. הספסל שבינינו עם בני משפחתו וחבריו נבנה בצורה אמורפית בהשראת המדבר שכה אהב. פיסלנו את הספסל בשכבות והחדרנו להם צבעים בגווני אדמה. בנוסף פיסלנו גזע עץ וענפים בפינת הספסל. הספסל עצמו ממוקם מתחת לעץ זית. יהי זכרו ברוך.
איתי והדר ברדיצ’בסקי הי”ד, נרצחו באכזריות בביתם בניר עוז בעת שהגנו על שני ילדיהם הקטנים שנותרו בחיים. הספסל של הזוג היפה הזה בנוי כמתחם רביצה נמוך עם “כריות” אותן צבענו ועיטרנו על פי דוגמאות טקסטיליים של בגדיהם של איתי והדר. לדוגמא,כרית עגולה וגדולה צויירה בהשראת שמלת הכלה שלבשה הדר ביום חתונתם, יצרנו כרית כמו כדור כדור סל, שאהב מאוד איתי וכו.
הספסל “הביתי” שבנינו עם בני המשפחה והחברים של איתי והדר משקיף אל הנוף ההררי ומזמן טיפוס קל ומשחקי לילדיהם. יהי זכרם ברוך.

גלריה

מצפה המערה

על גבעה מבודדת ומוזנחת בישוב שריגים שבעמק האלה יצרנו מצפה המשקיף לנוף הפתוח.
בצמידות למצפה שוכנת מערה טבעית ויפה בסלע וכן מעגל ישיבה סביב מדורה.
בתהליך עם בני המשפחה והחברים, יצרנו שלושה ספסלים יחודיים במצפה. כל ספסל לזכרו של בן אהוב אחר שנרצח בשבעה באוקטובר.
שני לוק הי"ד, נרצחה ונחטפה לעזה וגופתה הושבה לקבורה. לשני, בנינו ספסל ייחודי בשלוב דרקון ששלפנו מתוך אחד ממאות היצירות והאיורים שהותירה אחריה. כל הספסל צבוע בגווני בורדו וזהב ושזורים בו אלמנטים מיצירותיה וסגנונה העשיר והייחודי של שני. יהי זכרה ברוך.
תומר שהם הי"ד, נפל בקרב בבסיסו בעת התקיפה בשבעה באוקטובר. הספסל שבינינו עם בני משפחתו וחבריו נבנה בצורה אמורפית בהשראת המדבר שכה אהב. פיסלנו את הספסל בשכבות והחדרנו להם צבעים בגווני אדמה. בנוסף פיסלנו גזע עץ וענפים בפינת הספסל. הספסל עצמו ממוקם מתחת לעץ זית. יהי זכרו ברוך.
איתי והדר ברדיצ'בסקי הי"ד, נרצחו באכזריות בביתם בניר עוז בעת שהגנו על שני ילדיהם הקטנים שנותרו בחיים. הספסל של הזוג היפה הזה בנוי כמתחם רביצה נמוך עם "כריות" אותן צבענו ועיטרנו על פי דוגמאות טקסטיליים של בגדיהם של איתי והדר. לדוגמא,כרית עגולה וגדולה צויירה בהשראת שמלת הכלה שלבשה הדר ביום חתונתם, יצרנו כרית כמו כדור כדור סל, שאהב מאוד איתי וכו.
הספסל "הביתי" שבנינו עם בני המשפחה והחברים של איתי והדר משקיף אל הנוף ההררי ומזמן טיפוס קל ומשחקי לילדיהם. יהי זכרם ברוך.

השמש של מעיין

מעיין ברהום ז"ל נספתה באסון השטפון בצפית ומשפחתה בחרה להנציח אותה בחצר בית הספר בויאר בירושלים, בו למדה.
מעיין היתה נערה פעילה ובעלת לב רחב. היא הדריכה בצופים והתנדבה במסגרות שונות. את מוקד ההנצחה לזכרה בחרנו ליצור דווקא בפינה מוזנחת במיוחד בבית הספר, מקום הנקרא: "המחששה" ודווקא אותו להפוך למוקד של אור. בנינו כיתת חוץ בצורת שמש ענקית בהשראת קעקוע השמש האייקוני של מעיין.
התהליך ארך מספר שבועות ולבניה הגיעו חבריה ללימודים, חניכים מהתנועה, בני משפחה ורבים שהכירו ואהבו אותה. יהי זכרה ברוך.

ספסל האהבה והשביל של אלין

אלין אהוד ז"ל, היתה ילדה קטנה בת 3 שנפלה מגדר שהונחה ברשלנות בדרכה לגינה השכונתית בסמוך לביתה בנס ציונה.
מאז אותו מקרה, התושבים נמנעו מלהגיע לגינה ובטח שלא בשביל המוביל אלין, שם ארע האסון.
היצירות לזכרה של אלין כללו ציורי רצפה לאורך השביל. הציורים בהשראת כל מה שאהבה אלין: פרפרים, פרחים, לבבות עננים וקשתות צבעוניות והם יצרו מסלול משחקי חדש בשביל שהפך לאטרקטיבי ומושך למשפחות וילדים.
בנוסף, בתוך הגינה בנינו ספסל צבעוני בצורת לב משולב בפרחים ועלים. יהי זכרה ברוך.

אנדרטה לנספי אתיופיה

פסל אמנותי שיצרנו בטכניקת יציקה בחול המותירה את המשטח מגורען וחולי.
האנדרטה מבקשת לספר את סיפורם של יהודי אתיופיה שיצאו למסעם לארץ ישראל וניספו בדרכם. בפסל האנדרטה נראית דמות אישה אוחזת בידה ילד והילד אוחז בידו של ילד שטבוע כחלל בתוך להבת החיים.
הפסל הגרפי מתאר מצב של קפאון רגע בזמן והוא הוא הזכרון הצרוב בתודעותינו כי גופם נותר במדבריות החול של סודן אך רוחם עלתה איתנו לישראל.
למעשה, הפסל מציג את המסע כמשותף עם מטרה משותפת ולצד זאת, לזכור את הנותרים מאחור לנצח כחללים בתוך להבת החיים.
היצירה מבטאת 2 רעיונות מרכזיים: את רעיון חזון הציונות העז הפועם בלבבות קהילות יהודיות בתפוצות והוא שהניע את בני העדה האתיופית לנדוד במשך חודשים ארוכים במדבר בקושי בלתי יתואר כשצידתם היא התקווה להגיע לישראל בשלום. ואת האבדן האישי והלאומי של כל אלו שיצאו למסע עם אותה תקווה ונספו בדרך, נותרו מאחור ולא זכו להגיע לארץ המובטחת.
אנדרטה בגובה 2.5 מטר ורוחב 4.5 מטר | בטון לבן ביציקת חול | בשלוב אלמנטים וכיתוב בברזל.

זיכרון

נישה לזכרה של שני לוק
שני לוק הי"ד למדה בבית הספר הר טוב בקיבוץ צרעה ולאחר הרצחה, חבריה יצרו בליווי שלנו נישה לזכרה.

וידאו

דילוג לתוכן